בְּרֵאשִׁית- טֶעָמֵי הַמִּקְרָא- פרק אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים.

אחד. וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃ וַתִּֽהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃

שנים.  וַֽיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵֽרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי׃ וְעַתָּה֙ שָׂא־נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צידה (צָֽיִד)׃ וַֽעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּֽאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּֽעֲב֛וּר תְּבָֽרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃

שלוש.  וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנ֑וֹ וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃ וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַֽעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר׃ הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַֽעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָֽרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי׃ וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַֽאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃ לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃ וְהֵֽבֵאתָ֥ לְאָבִ֖יךָ וְאָכָ֑ל בַּֽעֲבֻ֛ר אֲשֶׁ֥ר יְבָֽרֶכְךָ֖ לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ׃ 

וַיֹּ֣אמֶר יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָֽנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃ אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֨נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵֽבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃ 

וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָֽתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃ 

וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח וַיָּבֵ֖א לְאִמּ֑וֹ וַתַּ֤עַשׂ אִמּוֹ֙ מַטְעַמִּ֔ים כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָהֵ֥ב אָבִֽיו׃ וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַֽחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן׃ וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃ וַתִּתֵּ֧ן אֶת־הַמַּטְעַמִּ֛ים וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑תָה בְּיַ֖ד יַֽעֲקֹ֥ב בְּנָֽהּ׃ 

ארבע.  וַיָּבֹ֥א אֶל־אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי׃ וַיֹּ֨אמֶר יַֽעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָֽנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּֽעֲב֖וּר תְּבָֽרְכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל־בְּנ֔וֹ מַה־זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנָֽי׃ וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב גְּשָׁה־נָּ֥א וַאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם־לֹֽא׃ וַיִּגַּ֧שׁ יַֽעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַֽעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃ 

וְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי־הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃ 

וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃ וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ׃ וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי׃ וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיָּ֛רַח אֶת־רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָרְכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרְכ֖וֹ יְהוָֽה׃ 

וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃ יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וישתחו (וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ) לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּֽחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹֽרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃ 

חמש וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַֽעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃ וַיַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנ֔וֹ בַּֽעֲבֻ֖ר תְּבָֽרְכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ 

וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו מִי־אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר אֲנִ֛י בִּנְךָ֥ בְכֹֽרְךָ֖ עֵשָֽׂו׃ וַיֶּֽחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד־מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־צַיִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָֽאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָֽרְכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִֽהְיֶֽה׃

כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד־מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּֽרְכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִֽי׃ וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ׃ 

וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַֽעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֨נִי֙ זֶ֣ה פַֽעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹֽרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹֽא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃ 

וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כָּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַֽעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃ 

וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶל־אָבִ֗יו הַֽבְרָכָ֨ה אַחַ֤ת הִֽוא־לְךָ֙ אָבִ֔י בָּֽרְכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִ֑י וַיִּשָּׂ֥א עֵשָׂ֛ו קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃ 

וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֨רֶץ֙ יִֽהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃ וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּֽעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּֽאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָֽרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃ 

שש.  וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַ֨ל־הַבְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרְכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַֽעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃ וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַֽעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהָרְגֶֽךָ׃ וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃ וְיָֽשַׁבְתָּ֥ עִמּ֖וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃ עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָֽׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃ 

שבע.  וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל־יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנ֣וֹת חֵ֑ת אִם־לֹקֵ֣חַ יַֽ֠עֲקֹב אִשָּׁ֨ה מִבְּנֽוֹת־חֵ֤ת כָּאֵ֨לֶּה֙ מִבְּנ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים׃

שמונה.  וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹת֑וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ ק֥וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח־לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנ֥וֹת לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמֶּֽךָ׃ וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃ וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם׃ וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַֽעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃ 

תשע.  וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָֽרְכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ 

עשר.  וַיִּשְׁמַ֣ע יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אָבִ֖יו וְאֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֥נָֽה אֲרָֽם׃ 

עשתי עשר.  וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃ וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 

בראשית מנוקד עם טעמי המקרא. חלוקה לפרקים:
אחד. שנים. שלוש. ארבע. חמש.
שש. שבע. שמונה. תשע. עשר.
עשתי עשר. שנים עשר. שלשה עשר. ארבעה עשר. חמישה עשר.
ששה עשר. שבעה עשר. שמונה עשר. תשעה עשר. עשרים.
אחד ועשרים. שנים ועשרים. שלשה ועשרים. ארבעה ועשרים. חמישה ועשרים.
ששה ועשרים. שבעה ועשרים. שמונה ועשרים. תשעה ועשרים. שלשים.
אחד ושלשים. שנים ושלשים. שלשה ושלשים. ארבעה ושלשים. חמישה ושלשים.
ששה ושלשים. שבעה ושלשים. שמונה ושלשים. תשעה ושלשים. ארבעים.

בראשית- לא מנוקד- ארבעה ועשרים.

ויהי עשו, בן-ארבעים שנה, ויקח אשה את-יהודית, בת-בארי החתי–ואת-בשמת, בת-אילן החתי. ותהיין, מרת רוח, ליצחק, ולרבקה.

ויהי כי-זקן יצחק, ותכהין עיניו מראת; ויקרא את-עשו בנו הגדל, ויאמר אליו בני, ויאמר אליו, הנני. ויאמר, הנה-נא זקנתי; לא ידעתי, יום מותי. ועתה שא-נא כליך, תליך וקשתך; וצא, השדה, וצודה לי, צידה (ציד). ועשה-לי מטעמים כאשר אהבתי, והביאה לי–ואכלה:  בעבור תברכך נפשי, בטרם אמות. ורבקה שמעת–בדבר יצחק, אל-עשו בנו; וילך עשו השדה, לצוד ציד להביא. ורבקה, אמרה, אל-יעקב בנה, לאמר:  הנה שמעתי את-אביך, מדבר אל-עשו אחיך לאמר. הביאה לי ציד ועשה-לי מטעמים, ואכלה; ואברככה לפני יהוה, לפני מותי. ועתה בני, שמע בקלי–לאשר אני, מצוה אתך.  לך-נא, אל-הצאן, וקח-לי משם שני גדיי עזים, טבים; ואעשה אתם מטעמים לאביך, כאשר אהב.  והבאת לאביך, ואכל, בעבר אשר יברכך, לפני מותו. ויאמר יעקב, אל-רבקה אמו:  הן עשו אחי איש שער, ואנכי איש חלק. אולי ימשני אבי, והייתי בעיניו כמתעתע; והבאתי עלי קללה, ולא ברכה. ותאמר לו אמו, עלי קללתך בני; אך שמע בקלי, ולך קח-לי. וילך, ויקח, ויבא, לאמו; ותעש אמו מטעמים, כאשר אהב אביו. ותקח רבקה את-בגדי עשו בנה הגדל, החמדת, אשר אתה, בבית; ותלבש את-יעקב, בנה הקטן.  ואת, ערת גדיי העזים, הלבישה, על-ידיו–ועל, חלקת צואריו. ותתן את-המטעמים ואת-הלחם, אשר עשתה, ביד, יעקב בנה. ויבא אל-אביו, ויאמר אבי; ויאמר הנני, מי אתה בני.  ויאמר יעקב אל-אביו, אנכי עשו בכרך–עשיתי, כאשר דברת אלי; קום-נא שבה, ואכלה מצידי–בעבור, תברכני נפשך. ויאמר יצחק אל-בנו, מה-זה מהרת למצא בני; ויאמר, כי הקרה יהוה אלהיך לפני. ויאמר יצחק אל-יעקב, גשה-נא ואמשך בני:  האתה זה בני עשו, אם-לא. ויגש יעקב אל-יצחק אביו, וימשהו; ויאמר, הקל קול יעקב, והידים, ידי עשו. ולא הכירו–כי-היו ידיו כידי עשו אחיו, שערת; ויברכהו. ויאמר, אתה זה בני עשו; ויאמר, אני. ויאמר, הגשה לי ואכלה מציד בני–למען תברכך, נפשי; ויגש-לו, ויאכל, ויבא לו יין, וישת. ויאמר אליו, יצחק אביו:  גשה-נא ושקה-לי, בני.  ויגש, וישק-לו, וירח את-ריח בגדיו, ויברכהו; ויאמר, ראה ריח בני, כריח שדה, אשר ברכו יהוה. ויתן-לך, האלהים, מטל השמים, ומשמני הארץ–ורב דגן, ותירש. עבדוך עמים, וישתחו (וישתחוו) לך לאמים–הוה גביר לאחיך, וישתחוו לך בני אמך; ארריך ארור, ומברכיך ברוך.  ויהי, כאשר כלה יצחק לברך את-יעקב, ויהי אך יצא יצא יעקב, מאת פני יצחק אביו; ועשו אחיו, בא מצידו.  ויעש גם-הוא מטעמים, ויבא לאביו; ויאמר לאביו, יקם אבי ויאכל מציד בנו–בעבר, תברכני נפשך.  ויאמר לו יצחק אביו, מי-אתה; ויאמר, אני בנך בכרך עשו. ויחרד יצחק חרדה, גדלה עד-מאד, ויאמר מי-אפוא הוא הצד-ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא, ואברכהו; גם-ברוך, יהיה. כשמע עשו, את-דברי אביו, ויצעק צעקה, גדלה ומרה עד-מאד; ויאמר לאביו, ברכני גם-אני אבי. ויאמר, בא אחיך במרמה; ויקח, ברכתך.  ויאמר הכי קרא שמו יעקב, ויעקבני זה פעמים–את-בכרתי לקח, והנה עתה לקח ברכתי; ויאמר, הלא-אצלת לי ברכה.  ויען יצחק ויאמר לעשו, הן גביר שמתיו לך ואת-כל-אחיו נתתי לו לעבדים, ודגן ותירש, סמכתיו; ולכה אפוא, מה אעשה בני. ויאמר עשו אל-אביו, הברכה אחת הוא-לך אבי–ברכני גם-אני, אבי; וישא עשו קלו, ויבך. ויען יצחק אביו, ויאמר אליו:  הנה משמני הארץ, יהיה מושבך, ומטל השמים, מעל. ועל-חרבך תחיה, ואת-אחיך תעבד; והיה כאשר תריד, ופרקת עלו מעל צוארך. וישטם עשו, את-יעקב, על-הברכה, אשר ברכו אביו; ויאמר עשו בלבו, יקרבו ימי אבל אבי, ואהרגה, את-יעקב אחי. ויגד לרבקה, את-דברי עשו בנה הגדל; ותשלח ותקרא ליעקב, בנה הקטן, ותאמר אליו, הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך. ועתה בני, שמע בקלי; וקום ברח-לך אל-לבן אחי, חרנה. וישבת עמו, ימים אחדים–עד אשר-תשוב, חמת אחיך.  עד-שוב אף-אחיך ממך, ושכח את אשר-עשית לו, ושלחתי, ולקחתיך משם; למה אשכל גם-שניכם, יום אחד. ותאמר רבקה, אל-יצחק, קצתי בחיי, מפני בנות חת; אם-לקח יעקב אשה מבנות-חת כאלה, מבנות הארץ–למה לי, חיים. ויקרא יצחק אל-יעקב, ויברך אתו; ויצוהו ויאמר לו, לא-תקח אשה מבנות כנען. קום לך פדנה ארם, ביתה בתואל אבי אמך; וקח-לך משם אשה, מבנות לבן אחי אמך. ואל שדי יברך אתך, ויפרך וירבך; והיית, לקהל עמים. ויתן-לך את-ברכת אברהם, לך ולזרעך אתך–לרשתך את-ארץ מגריך, אשר-נתן אלהים לאברהם. וישלח יצחק את-יעקב, וילך פדנה ארם–אל-לבן בן-בתואל, הארמי, אחי רבקה, אם יעקב ועשו. וירא עשו, כי-ברך יצחק את-יעקב, ושלח אתו פדנה ארם, לקחת-לו משם אשה:  בברכו אתו–ויצו עליו לאמר, לא-תקח אשה מבנות כנען. וישמע יעקב, אל-אביו ואל-אמו; וילך, פדנה ארם.וירא עשו, כי רעות בנות כנען, בעיני, יצחק אביו. וילך עשו, אל-ישמעאל; ויקח את-מחלת בת-ישמעאל בן-אברהם אחות נביות, על-נשיו–לו לאשה.

.