בְּרֵאשִׁית- טֶעָמֵי הַמִּקְרָא- פרק חָמֵשׁ.

אחדזֶ֣ה סֵ֔פֶר תּֽוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃

שנים. וַיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת׃ וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־אָדָ֗ם אַֽחֲרֵי֙  הֽוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃

שלוש. וַֽיְחִי־שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אֱנֽוֹשׁ׃ וַֽיְחִי־שֵׁ֗ת אַֽחֲרֵי֙ הֽוֹלִיד֣וֹ אֶת־אֱנ֔וֹשׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים  וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃

ארבע. וַיְחִ֥י אֱנ֖וֹשׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־קֵינָֽן׃  וַיְחִ֣י אֱנ֗וֹשׁ אַֽחֲרֵי֙ הֽוֹלִיד֣וֹ אֶת־קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה  וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י אֱנ֔וֹשׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃

חמש. וַיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מַֽהֲלַלְאֵֽל׃ וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַֽחֲרֵי֙ הֽוֹלִיד֣וֹ אֶת־מַֽהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה  וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃

שש. וַיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־יָֽרֶד׃ וַיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֗ל אַֽחֲרֵי֙ הֽוֹלִיד֣וֹ אֶת־יֶ֔רֶד  שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃

שבע. וַֽיְחִי־יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־חֲנֽוֹךְ׃ וַֽיְחִי־יֶ֗רֶד אַֽחֲרֵי֙ הֽוֹלִיד֣וֹ אֶת־חֲנ֔וֹךְ  שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃

שמונה. וַיְחִ֣י חֲנ֔וֹךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־מְתוּשָֽׁלַח׃ וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הֽוֹלִיד֣וֹ  אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ וַיְהִ֖י כָּל־יְמֵ֣י חֲנ֑וֹךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנ֖וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־לָקַ֥ח אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃

בראשית מנוקד עם טעמי המקרא. חלוקה לפרקים:
אחד. שנים. שלוש. ארבע. חמש.
שש. שבע. שמונה. תשע. עשר.
עשתי עשר. שנים עשר. שלשה עשר. ארבעה עשר. חמישה עשר.
ששה עשר. שבעה עשר. שמונה עשר. תשעה עשר. עשרים.
אחד ועשרים. שנים ועשרים. שלשה ועשרים. ארבעה ועשרים. חמישה ועשרים.
ששה ועשרים. שבעה ועשרים. שמונה ועשרים. תשעה ועשרים. שלשים.
אחד ושלשים. שנים ושלשים. שלשה ושלשים. ארבעה ושלשים. חמישה ושלשים.
ששה ושלשים. שבעה ושלשים. שמונה ושלשים. תשעה ושלשים. ארבעים.
פרק חמש.

אחד. זה ספר, תולדת אדם:  ביום, ברא אלהים אדם, בדמות אלהים, עשה אתו. זכר ונקבה, ביום הבראם;

שנים. ויברך אתם, ויקרא את-שמם אדם, ביום, הבראם. ויחי אדם, שלשים ומאת שנה, ויולד בדמותו, כצלמו; ויקרא את-שמו, שת. ויהיו ימי-אדם, אחרי הולידו את-שת, שמנה מאת, שנה; ויולד בנים, ובנות. ויהיו כל-ימי אדם, אשר-חי, תשע מאות שנה, ושלשים שנה; וימת.

שלוש. ויחי-שת, חמש שנים ומאת שנה; ויולד, את-אנוש. ויחי-שת, אחרי הולידו את-אנוש, שבע שנים, ושמנה מאות שנה; ויולד בנים, ובנות. ויהיו, כל-ימי-שת, שתים עשרה שנה, ותשע מאות שנה; וימת.

ארבע. ויחי אנוש, תשעים שנה; ויולד, את-קינן. ויחי אנוש, אחרי הולידו את-קינן, חמש עשרה שנה, ושמנה מאות שנה; ויולד בנים, ובנות.  ויהיו, כל-ימי אנוש, חמש שנים, ותשע מאות שנה; וימת.

חמש. ויחי קינן, שבעים שנה; ויולד, את-מהללאל. ויחי קינן, אחרי הולידו את-מהללאל, ארבעים שנה, ושמנה מאות שנה; ויולד בנים, ובנות. ויהיו, כל-ימי קינן, עשר שנים, ותשע מאות שנה; וימת.

שש. ויחי מהללאל, חמש שנים וששים שנה; ויולד, את-ירד. ויחי מהללאל, אחרי הולידו את-ירד, שלשים שנה, ושמנה מאות שנה; ויולד בנים, ובנות. ויהיו, כל-ימי מהללאל, חמש ותשעים שנה, ושמנה מאות שנה; וימת.

שבע. ויחי-ירד, שתים וששים שנה ומאת שנה; ויולד, את-חנוך. ויחי-ירד, אחרי הולידו את-חנוך, שמנה מאות, שנה; ויולד בנים, ובנות.  ויהיו, כל-ימי-ירד, שתים וששים שנה, ותשע מאות שנה; וימת.

שמונה. ויחי חנוך, חמש וששים שנה; ויולד, את-מתושלח. ויתהלך חנוך את-האלהים, אחרי הולידו את-מתושלח, שלש מאות, שנה; ויולד בנים, ובנות. ויהי, כל-ימי חנוך, חמש וששים שנה, ושלש מאות שנה. ויתהלך חנוך, את-האלהים; ואיננו, כי-לקח אתו אלהים.

תשע. ויחי מתושלח, שבע ושמנים שנה ומאת שנה; ויולד, את-למך. ויחי מתושלח, אחרי הולידו את-למך, שתים ושמונים שנה, ושבע מאות שנה; ויולד בנים, ובנות. ויהיו, כל-ימי מתושלח, תשע וששים שנה, ותשע מאות שנה; וימת.

עשר. ויחי-למך, שתים ושמנים שנה ומאת שנה; ויולד, בן. ויקרא את-שמו נח, לאמר:  זה ינחמנו ממעשנו, ומעצבון ידינו, מן-האדמה, אשר אררה יהוה. ויחי-למך, אחרי הולידו את-נח, חמש ותשעים שנה, וחמש מאת שנה; ויולד בנים, ובנות. ויהי, כל-ימי-למך, שבע ושבעים שנה, ושבע מאות שנה; וימת.

.