puesta del Sol..

אני בדרך חזרה הביתה..
ברדיו אומרים שהמורים בשביתה ומחירי הנפט עולים!
83 דולר לחבית!
83 דולר! מי היה מאמין!
בשנות השבעים היה ניתן להשיג חבית ב29 דולר!
חשבתי לעצמי שאם הייתי יודעת אז מה יקרה עם הנפט אז הייתי קונה איזה 2000 חביות!
ושמה אותם בחצר מאחורה..
ומוכרת אותם היום!
הייתי דופקת ווחד קופה!
ככה, בלי לעשות כלום!
אבל בשנות השבעים הייתי בבית הספר היסודי..
המורה עדה לא סבלה אותי… לא הייתי טובה בחשבון..
המורה עדה לא חיבבה ילדים שלא היו טובים בחשבון..
מענין עם המורה עדה קנתה כמה חביות.. בטוח היא קנתה!
היא בטח עשתה כמה חישובים סטטיסטיקות עניינים והביאה אותה ב2000 חביות!
בעיני רוחי ראיתי חצר מלאה חביות!
מלא חביות!
אמא'לה איזה לחץ..
כמה חביות….
הקריין מסיים את החדשות ואומר שעדיין יחסית חם לעונה..
מהמחשבה על החביות עברתי לחשוב על הים..
ואז באה לי תמונה של ים.. שקיעה.. סירה… שחף..
נרגעתי..
מי צריך חביות כשיש ים..
כבר שבועיים לא הייתי בים ויש לי כיסא בבגאז'..
נזכרתי בעובדה שאני אדם ספונטני והחלטתי שאני חותכת לים.
הגעתי לים..
החוף ריק.. יש מעט אנשים..
הסתכלתי לכיוון המקום הקבוע של החבורה של המטקות..
הם שם!

אני מתקרבת אליהם ונעים שקלט אותי ראשון עושה לי שלום עם היד..
הוא רץ לעברי ולוקח את הכיסא ופותח אותו עבורי..
מיכלי, איפה היית? הוא שואל..
הסברתי לו שעבודה ועניינים ואמרתי לו שנורא התגעגעתי לתה שלו..
התיישבתי ונעים מזג לי תה בכוס שאני אוהבת, הוא כבר לא שואל אותי כמה סוכר..
והייתה האישה המקסימה שחושבת שבלי צדק לא יבוא שלום..
והאיש שעושה מסאג'ים הסתובב עם המיטה והשלט..
והייתה האישה הזאת שהיא בת גילה של אימי, אבל איך היא שהיא משחקת מטקות…
והיה את המתופף שכבר לא מתופף שאהב לתופף את בלאק סבאת' והוא חולה על לד זפלין ודיפ פרפל ..

והייתה שקיעה של בין קיץ לסתיו..