רדיו זמן השלום- געגועי ליונה וולך..

hileri samers&michael nyman-if.

נכתב כמשל על ארץ ישראל.

לפני זמן רב נתבקשתי לרדת לכדור הארץ,

אמרו לי מיכל, את מרחפת.. וקראו לי:

מיכל, תרדי לכדור הארץ, וירדתי..

כן… ירדתי..

ומה אני אומר ומה אגיד,

מסריח.

כמו המיים המופלרים של ארץ ישראל.

אפילו ששמים נטרוג'ינה, עדיין אפשר להריח את הריח המסריח של הכוס המתייבש של מדינת ישראל..

בדיוק כמו שעוברים במפרץ, עשו תוספת ריח לריח המסריח,

ועדיין מסריח.

עיצה לנוהגים:

רבע שעה לפני שאתם מגיעים למפרץ תסגרו את החלונות של האוטו ותלחצן על הכפתור שמושך אוויר מפנים האוטו.

עיצה להולכים ברגל,

קחו אתכם מסכת אב"כ

עיצה לראש הממשלה:

תרכוש בחזרה את בתי הזיקוק והעבר אותם לנגב, לפחות יהיה משהו בנגב והשב את נכסי העם לעם, מי יודע אולי יבוא הגשם לארץ ישראל, לעם ישראל עם הזין הרופס שאתה מנהיג. אם החוקרים המלומדים יחקרו הם בטח יגלו שאימפוטנציה זאת מחלה מדבקת שכנראה מלחמות והעבדת עבדים נותנים סוג של נחמה למחלה הקשה של העבדים, אחוות לוחמים, אתה יודע..

געגועי ליונה וולך 1-

michal cohen 21.04.2010 20:20

בזמן מסוים
עליו לא אוכל להצביע במדויק,
התחילו המחשבות והמילים שלה להסריח.
וככל שהמחשבות והמילים שלה הסריחו,
ככה הסריח הכוס שלה.
במידה שווה,
ביחס ישר.
והסריחו המחשבות והמילים
והסריח הכוס.
והסריחו המחשבות והמילים
והסריח הכוס.
והסריחו המחשבות והמילים
והסריח הכוס.
בסוף,
כבר לא יכולתי לדבר איתה יותר,
לא יכולתי לרדת לה יותר.

מיכל כהן + ישמעאל הלוי.

tom wits- a liitle drop of poision.

 בז"ן.

.