חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ – שׂוֹנֵא בְנוֹ.

אני הבנתי את ליבוביץ'. הרי מה לייבוביץ' אמר בעצם למנהיגי מדינת ישראל בדורו? הוא אמר דבר פשוט. הוא אמר להם, גבירותיי ורבותיי, אתם לא נמצאים בתודעה המתאימה לשלוט על עם אחר בארצכם. אנחנו רק לפני כמה דקות הגענו מהגלות.. מלא אנשים ממלא מקומות בעולם שהיהדות היא רק חלק מהמכלול ממה שהבאנו איתנו, עדיין לא התוודענו… אין מצב שנצליח לקיים את מצוות הגר המוטלות עליינו כעם השולט על עם אחר. ואלו מצוות חמורות ביותר. אלו המצוות העיקריות שעוסקות בנו, כעם. יש מצוות שביין אדם לחברו. יש מצוות שבין אדם לאלוהיו. ויש מצוות של בין עם, לעם אחר. ואלו מצוות הגר. אלו מצוות שאם לא נעמוד בהן, כל העם משלם את המחיר. זה מה אמר לייבוביץ'.
יש משהו משותף ביין מצוות ואהבת לרעך כמוך, ומצוות אהבת הגר.
ככתוב:
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, יְהוָה. ויקרא פרק יט פסוק יח.

לג וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם–לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ. לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ–כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ויקרא פרק יט  פסוקים לג' לד'.

בשתיי המצוות יש את איזכור שמו של בורא עולם בסוף הפסוק. שימו לב ללשון הרבים אחרי מצוות הגר: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

אחד הדברים היפים בתורה היא התייחסות לגיבורים שלנו, ההתיחסות לדמויות המופת שלנו. התורה לא מיפה אותם, היא לא עושה מהם קדושים. את אבינו יעקב היא הוכיחה והענישה אותו שמה שהוא עשה לאביו נעשה לו. כמו שאביו נתן לו את הברכה כשהוא חושב שהוא נתנה לעשיו ככה עשה לו לבן, יעקב חשב שהוא נושא את רחל כשלמעשה השיאו לו את לאה. את המנהיג הכי גדול שלנו היא הענישה בגלל שהוא בחר להכות בסלע ולא לדבר אליו. היא אמרה לו, ת'שמע חביבי, בדור הזה האדם התפתח עוד קצת, עכשיו אנחנו מדברים, לא מכים. אתה לא מתאים יותר להנהיג את העם הזה בדרכו להיות עם חופשי בארצו. והתורה לא מחקה דברים אלו ,היא לא ניסתה לעשות ממשה ויעקב קדושים כמו שעשו מישו. לנו יש קדוש אחד והוא בורא עולם. והם דמויות המופת שלנו. כי אנחנו לומדים מהם. מה לעשות ומה לא לעשות. זה היופי של התורה.
.